טכניקות

רוב הטכניקות שמופיעות באינטרנט כגון: שיטת החבל, הגלגול וכו', הן שיטות שיש לבצע כאשר אנו נמצאים בנקודת הקצה בין המישור הפיזי לאסטרלי. כדי להשתמש בשיטות אלה, יש קודם כל להגיע למצב. הנה שתי שיטות הנפוצות והטובות שמצאתי נכון לציין.

טכניקה 1 – שיטת בדקין (Beedekin's Method)

לכתבה באנגלית

נראה שכישלון בהקרנה אסטרלית הוא ה'חוויה' והנפוצה ביותר בקרב אנשים שרוצים לחוות אחת. וזה גם מאכזב אותי כמו שזה מאכזב את אלה שנכשלים בגלל 'חומה' שאני מגלה כאשר מנסה ללמדם. ישנן סיבות רבות מדוע אנשים לא מצליחים לבצע הקרנה.

סיבה אחת היא כמויות מידע עצומות – מאמרים, כתבות ברשת וספרים אלקטרונים. קראתי לא מעט כתבות שמכילות משפטים כגון "חקרתי את הנושא לעומק וכעט אני מוכן ללמוד לחוות אחת", זה בצעם כמו להגיד משהו כמו "חקרתי את נושא העב"מים וכעט אני מוכן לראות אחד". זה נכון שטוב יותר לחקור נושא כלשהו לפני ההתנסות בו, אבל זה לא צניחה חופשית, אם אתה רוצה לחקור את הנושא צניחה חופשיה כי יש לך עניין בלעשות את זה, לא תמצא הרבה מקורות שמתיימרים לדעת על זה או יציגו עובדות מפוברקות\שקריות בנושא, לצערי, לא כך הדבר בקרנה אסטרלית.

שגיאה נפוצה נוספת שאנשים עושים היא קבלת רושם מוטעה לגבי מזה חוויה חוץ גופית והקרנה אסטרלית בגלל כמות הזבל שנגיש ברשת. למשל, אנשים קראו שכאשר הם נכנסים לשלב הוויברציות (VS) הם צריכים לקרא למדריך הרוחני שיעזור להם לצאת. בזה הם מאמינים ולכן כאשר הם מגיעים לשלב זה, הם קוראים למדריך, לא מקבלים מענה ומסיקים שנכשלו. אני אף פעם לא ראיתי ישות כזו למרות שאני בטוח שאני יכול ליצור אחת אם ארצה – הדגש על ליצור

מה שאני מנסה להדגיש כאן זה ניסיון לבצע הקרנה אסטרלית עם אמונות כגון אלה רק יפריע כי זה ממש לא כך.

כמות המידע שאדם רוכש מהרשת פשוט לא נכון, מיותר ולא שמיש ויש להיפתר ממנו ולהתחיל 'נקי'. לי היה את היתרון ללמוד לבד ללא 'רעש מבחוץ' כמון האינטרנט עם מעט ספרים שמהם קיבלתי את האישור לכך שאינני מוזר.

שכח ממה שלמדת עד היום על הקרנה אסטרלית.

אז קודם כל נתחיל מלהיפתר ממספר נקודות לא נכונות על OBE שככל הנראה נוצרו ע"י אנשי ה-New Age וכאלה שחושבים שהם גורו בנושא:

אתה צריך ללמוד לבצע מדיטציה על טבעית ולשלוט על האנרגיה בגופך ועל הצ'קרות שלך

לא נכון. אתה צריך לדאוג שהמוח שלך יהיה פעיל באופן פסיבי תוך כדי שגופך נרגע ומשוחרר לתוך שינה או שתהיה לך היכולת לעבור ממצב חלום צלול למצב טרנס. צ'קרות הן מושג פילוסופי מזרחי שנועד למדיטציה ואינו קשורות ל-OBE\AP וקוטלגו בכוח ע"י אנשי התיאוסופיה והעידן החדש כמשהו שקשור להקרנה אסטרלית. התעסקות בפתיחת צ'קרות, ושעות ארוכות של מדיטציה היא בזבוז זמן יקר. אם אתה באמת מרגיש שזה משהו שיעזור לך- לך על זה! אך נוכל להגיד אותו הדבר על לקיחת קמיע המזל שלך למבחן שאתה צריך לעבור. אם אתה מרגיש שזה יעזור לך להצליח לעבור את הבחינה יותר טוב... אבל אם נסתכל על התמונה הגדולה אתה תצליח אם תשקיע ותלמד ולא אם תביא את הקמיע למבחן.

אתה צריך ללמוד איך להגן על עצמך מפני ישויות שליליות ושדים

שטויות. אין ישויות רעות או מפלצות שמחכות מעבר לפינה בשביל לתקוף אותך מתי ש'תצא' מגופך. ואני יכול להעיד כי יש לי ניסיון של 25 שנה וניסיון של אלפי חוויות ולעולם לא הותקפתי, נפגעתי או הפכתי אחוז דיבוק ע"י מישהו או משהו אחר. כאשר אתה נכנס למצב באופן מודע, אתה שם לב לדברים שקוראים לך כל לילה בזמן שאתה נרדם. זה משהו שקורה לך מאז שנולדת.

גופך\פניך צריכים להיות בכיוון מסוים \ תנוחה מסוימת

לא יקרה כלום אם תשכב בכיוון או תנוחה מסוימת... אם אתה מרגיש שזה יכול לעזור. תישן על הרצפה, במטבח, על הספה עם או בלי כרית, על הגב, על הצד או בצורה הרגילה שאתה ישן בדרך כלל.

אתה צריך לנשום בצורה מסוימת, שאיפות מהאף ונשיפות דרך הפה וכו'

לא ממש. תנשום כמו שאתה רגיל. הנשימה תווסת את עצמה ברגע שתכנס למצב. אל תשים לב לנשימותיך.

אני בטוח שאציין עוד כמה תוך כדי הכתיבה. אני אדגיש ואסמן נקודות חשובות נוספות אם יהיו.

כניסה למצב

ישנן 3 דרכים עיקריות להיכנס למצב: לפני השינה, בזמן שנת ה-REM ובעת יקיצה משנת לילה

לפני השינה - דורש הכנות-לפני שיכינו אותך מבחינה ביוכימית, מבחינה פיזיולוגית

שנת REM - מצריך ידע ויכולת ביצירת חלומות צלולים וזה בדרך כלל Hit & Miss למתרגל המתחיל.

בעת יקיצה - דורש מהמתרגל יכולת לזהות שהוא התעורר ובאותו רגע לזכור לא לזוז, לא להסתובב, לא להתגרד או לפתוח את העיניים ואפילו לא לשמוע רעשים מסביב. זה מצריך קצת תרגול כדי להצליח להיכנס למצב.

ישנן שני סוגי OBE

הקרנה אסטרלית - הקרנה של הגוף לתוך סביבה אחרת, שעפ"י הכלל נקראת המישור האסטרלי. מילה מוזרה כי היא מרמזת על עולם אגדי-כוכבי עם ישויות אסטרליות וכו'. עם זאת כשנכנסים לעולם זה מגלים במהרה שהנוף יותר מזכיר את עולם החלומות. רק שנכנסת אליו מהדלת האחורית, תוכל לחקור וללמוד את העולם הזה מבלי שתת המודע יפריע ויסנוור אותך. בעולם האסטרלי השמיים הם לא הגבול. סביבה זו, אמתית ככל שתהיה עשויה להיחשב כעולם וירטואלי שנוצר ע"י המקרין. לאחר שחווית עולם זה, תרגיש שהוא והחוויה אמתיים ואפילו עולים ועוקפים את המציאות.

OBE מצב 1 - לכאורה הקרנה לעולם הפיזי, יש המכנים אותה הקרנה אתרית. קשה יותר להשגה בגלל אופן הכניסה למצב – דרך שיתוק שינה (SP). מלבד העובדה שזה קורה בעולם הפיזי, ההבדל העיקרי בין OBE להקרנה אסטרלית זה שבמקום לחוות זאת עם הגוף, אתה בעצם נקודת מודעות הכרתית צפה בחופשיות. מצב זה יכול להוביל למצב 2 של OBE מודעות הכרתית צפה אך לא בעולם הזה.

שתי חוויות שונות אלה נחווה על ידי כניסה למצב תלוי ברמות העומק אליו.

שיטת התנומה שלפני (PRE-SLEEP INDUCTION)

זו השיטה שאני משתמש בה. השתמשתי גם בטכניקות אחרות אבל כשעושים את זאת כמו שצריך היא גורמת לחוויות חזקות. זאת בעיקר השיטה שאני מלמד ומסביר. המפתח העיקרי של השיטה הוא השינה \ התנומה הקלה שלפני. אני כבר פרסמתי שיטה זאת בעבר אך גיליתי שהיא הייתה מנוסחת באופן ספציפי מידי לגבי שעות התנומה ובין התנומה לכניסה למצב. והיא צריכה קצת יותר הסברים מדויקים.

המטרה הבסיסית היא להכין את עצמך ולהירדם לשינה ללא חלומות למשך כשעה-שעה וחצי בערב. תוכל לתפוס תנומה זאת משעה שש בערב, בהנחה שאתה מספיק עייף, ואז תנסה להיכנס למצב, לתוצאות אפקטיביות רצוי שבין התנומה להיכנסות למצב לא תעבורנה יותר מאשר ארבע שעות.
למשל:
אם לקחת תנומה בשעה 8 בערב והתעוררת ב-9 בערב, נסה להיכנס למצב בין 10 ל-1 בלילה. לעומת זאת, אם תחכה עד לאחר חצות זה בסדר ללכת לישון למשך שעה, להישאר ער למשך חצי ושעה ואז לנסות להיכנס למצב. בצעתי זאת הרבה פעמים כאשר לא הצלחתי לתפוס שינה טובה בערב.

קח תנומה וזכור להתעורר ממנה ולא להמשיך לישון לאחר היקיצה. כי אז תחלום וזה פוגע בסיכויים שלך להצליח.

יש הרגשה מאד ברורה שאתה צריך להרגיש בין התנומה להיכנסות למצב שמציינת שאתה מוכן... הסימפטומים הפיזיים הם בין היתר: עיניים מגרדות, בגבול שבין ערנות ועייפות, יתר לחץ דם או ההרגשה שאתה עומד להיות חולה וקצב לב איטי.

שני דברים לציין:

  • התנומה והשינה ללא חלומות חשובים מאד והם בעצם המפתח של כל השיטה
  • אל תכפה את השינה, אתה צריך להיות עייף ולהירדם כדי שזה יצליח

הדרך היחידה לדעת שאתה מוכן היא לנסות להיכנס למצב ויש הרבה דרכים אפקטיביות לעשות זאת.

עליך לשכב על מצע נוח: מיטה, כורסא, ספה, ערסל או אפילו הכיסא אחורי במכונית העיקר שתרגיש בנוח. אני בדרך כלל שוכב על הגב או על הצד. לא משנה אם אתה משתמש בכרית או לא, העיקר שתרגיש בנוח. סגור את עינך.. נשמע הגיוני, אבל יש אנשים ששואלים האם לסגור את העיניים. תן למוח שלך לעשות את שלו לכמה דקות...ואז נסה להרגיע את נפשך. אל תדאג יותר מידי שמה אתה לא עושה זאת נכון, המטרה העיקרית היא לשכב רגוע כמה שאפשר.

כמה דברים שאין צורך שתשים אליהם לב כי הם פשוט חסרי חשיבות:

  • עיוות לא רצוני של הגוף או הגפיים
  • אורות \ כתמי אורות שעיניך פולטות \ יוצרות כשעינייך סגורות
  • נימולות \ זמזום בקצות האצבעות \ שרירים
  • נשימה
  • מיקום \ זווית ראשך

כל שעליך לעשות עכשיו זה להיות רגוע ולהישאר מודע באופן פסיבי. תן לגופך להירגע. קח לא יותר מ-5-10 דקות.

כשאתה רגוע, תחל לחשוב על צליל, מילה, שיר או שם... נסה כאילו לשמוע אותו במוחך. שמע אותו שוב ושוב. אתה יכול פשוט לדמיין את הקול כאילו הוא מדבר אליך. באיזשהו שלב, הצליל ישמע באופן אוטומטי – לא תצטרך להתאמץ או להתרכז לשמוע אותו – כאילו יש לו חיים משלו והוא יתגבר במוחך.

אם אתה מתרגל זאת יותר מ-10 דקות ושום דבר מעניין לא קורה, כנראה שאינך ערוך לאירוע. אני אומר זאת כך כי השינוי במצב צריך להיות מהיר אם עושים את התנומה-שלפני כפי שהוסבר. אני עוד אומר שלשכב בשקט במשך 10 דקות מרגיש כמו הרבה זמן.

אם אתה מוכן, הקול עשוי להתגבר ואתה תרגיש הרגשה של רוגע שוטפת את גופך יחד עם שינוי מובהק במודעות ההכרתית. מאד קשה להסביר את ההרגשה, כאילו המודעות שלך נמצאת במרחב חדש\אחר, כאילו נשארתי ער בזמן שהגוף מכבה את עצמו לשינה בעוד שאני מודע לזה, פתאום הראש מרגיש ריק, פתאום יש שקט (כי כל הזמן דמיינתי צליל כלשהו). אתה תדע שהגעת למצב הזה כאשר תגיע אליו או כי כבר היית בו או כי הוא חדש לחלוטין עבורך. בשלב זה אתה צריך להישאר רגוע ונסה לא להתרגש. קול של ים עשוי להישמע כאילו אתה מאזין לצליל הקונכייה, אתה עשוי לשמוע צליל מהאוזן הפנימית שלך – הצליל שלפעמים שומעים כאשר מפנקים, הגפיים ירגישו כאילו הן רדומות...

הנה סיכום של ההרגשות שאתה עשוי להרגיש כאשר את נכנס למצב:

  • פרץ פתאומי של רגיעה
  • שינוי ברור מאוד של המודעות במרחב
  • ידיעה שאתה במצב
  • תחושות צליל שריקות, הקול של האזנה לקונכייה והתפרצויות לסירוגין של רעמים
  • תחושת עקצוץ של הגפיים

בשלב זה אתה יודע שאתה במצב ועליך לפעול מהר כדי להיכנס להקרנה האסטרלית. אם תחכה לשלב הוויברציות (שיתוק שינה, SP) אתה עשוי לבצע OBE מסוג 1. כרגע 'נלך' לפני 'שנרוץ' ונתחיל עם הקרנה אסטרלית.

הקרנה אסטרלית

עם זיהוי מידי של כניסה למצב, יש צורך לבצע טכניקת הפרדה מהירה כדי להימנע מלהגיע לשיתוק שינה. יש לא מעט טכניקות כגון: גלגול, לדמיין כאילו מגנט מושך אותך, לדמיין שאתה עף כמו בלון, לדמיין כאילו אתה עף כמו רקטה ועד רבים אחרים. השיטה הנפוצה ביותר עד כה, היא טכניקת 'טיפוס בחבל'.

כשנכנסת למצב אתה מאבד את תחושת המימוש בידך, אך עדיין יש לך מושג כלשהו על המיקום שלהן. אתה עדיין יודע ומרגיש שיש לך ידיים.

מה שאתה צריך לעשות זה לשלוח את ידיך קדימה ולתפוס חבל, אל תדמיין את החבל...צפה שהוא יהיה שם. אל תתעסק על איך הוא צריך להרגיש פשוט עשה זאת. אדגיש זאת בנקודות:

  • אל תדמיין את עצמך עושה זאת
  • פשוט עשה זאת
  • אל תחשוב על זה
  • פשוט עשה את זה
  • התזוזה של האיברי הפנטום שלך היא אינסטינקטיבית

החבל יהיה שם, לא בדיוק חבל שעשוי מבד...זו פשוט נקודת תנופה. אל תחשוב על החבל, ולמה הוא שם או איך אתה צריך לתפוס אותו כדי לתפס

פשוט תפוס את החבל כי הוא שם מעליך מוכן להיתפס

ואז תמשוך את עצמך למעלה.. יד אחר יד...כמו שהיית עושה עם חבל אמיתי. עשה זאת באגרסיביות, בעקביות ובמהירות. משוך את עצמך במעלה החבל. אל תחשוב בכלל על הרעיון שאתה מושך את עצמך מחוץ לגוף הפיזי או כמה אמיתי אתה עושה את זה ובטח מזיז את הידיים הפיזיות. אל תחשוב על ההרגשה של המעשה בכלל. אם יש קושי בביצוע המשיכה –תשקיע כוח – תאבק על זה, תמשוך חזק. בסופו של דבר ובמהירות אתה תרגיש 'חופשי'.

כישלונות קורים כאשר אנשים חושבים יותר מידי או מנתחים מה קורה. אם שמים יותר מידי לב לתחושות זה יכול להוביל לכישלון בכניסה למצב ובהקרנה עצמה. את התחושות והמחשבות תשאירו לאחר כך ותרשמו זאת ביומן המסעות שלכם. כאשר אתה במצב הכל צריך להיעשות עם דחף וכוונה.

כישלונות יתרחשו אם:

  • יותר מידי מחשבה על הניסיון לראות\לדמיין את החבל או לנתח מה קורה
  • מחשבה על מה ואיך אני מרגיש כעת
  • לחכות או להמתין יותר מידי זמן – צריך להיות פחות מחמש שניות
  • להאמין שזה לא באמת קורה או לא להאמין שהחבל שם

הצלחה תתרחש אם:

  • תקבל שהחבל שם
  • תתחיל עם התפוס
  • תמשיך ותתקדם
  • קח כמובן מאליו שאתה עושה את זה

המתנה שמשהו יקרה אחרי שהשינוי מתחיל הוא השגיאה הנפוצה ביותר שמתחילים עושים שלא באשמתם. זו חוויה מדהימה יותר מציאותית מהמציאות עצמה שלא חוו לפני. הסוד הוא להיות פעיל ובאותו זמן קל דעת ופסיבי במשך כל החוויה. אתה יכול להגיד שזה דבר והיפוכו אך זה בדיוק מה שאתה עושה כאשר אתה משחק משחק וידאו או מתי שאתה עושה כושר... אתה לא חושב מה אתה עושה אתה פשוט עושה את זה, בתוך התרגיל \ משחק \ או אימון הספורט.

בחרתי את טכניקת הטיפוס בחבל בגלל דבר חשוב אחד...הפעולה שאנו עושים - הטיפוס, התנועות הנמרצות זה ההיבט החשוב ביותר שמשאיר אותנו מחוץ לגוף. תזוזה קבועה ותצפית זה המפתח להישאר בעולם האסטרלי – אני מעגן את עצמי למישור האסטרלי . כל מחשבה או ספק – שיגרום לנו לחשוב על הגוף הפיזי ייקטע את החוויה ויחזירנו לפיזי. במקרה זה אתה יכול להציל את המצב על ידי עגינה חוזרת למישור האסטרלי.

עגן את עצמך למישור האסטרלי ולסביבה

ברגע שאתה 'בחוץ' מה עכשיו? אם תחשוב על זה יותר מידי 'ותשב בשקט' אתה עשוי למצוא את עצמך חזרה בגוף הפיזי. אז אתה ממש צריך לעגן את עצמך בחוויה. רעיון הוא בעצם לשקוע בחוויה על ידי התנתקות וביטול השיוך של תפיסת המודעת שלך מהתפיסה הפיזית שלך. דבר הראשון שכנראה תחווה הוא עיוורון, אז תוכל להרוג שתי ציורים במכה אם פשוט תשפשף את ידך לפני ענייך ותנשוף עליהם. ההרגשה של פעולה זו תדהים אותך וע"י התרכזות בהרגשה ובראייה ידיך יתחילו להופיע בשדה הראייה שלך. מאד מזכיר תמונת פולרואיד שפתאום מופיעה. תסתכל על ידך... הקמטים עליהם, כפלי העור, על האצבעות. ככל שתתרכז בגופך בעולם האסטרלי כך תראה יותר, ברור יותר ותרגיש יותר. שלח ידך אל הרצפה, הקיר, הרהיטים שמסביב. המשך בתזוזה ובראייה שים לב לפרטים הקטנים בעולם מסביב. נסה להסתכל על האובייקטים שקרובים אליך... אם תסתכל על אובייקטים רחוקים מידי אתה עלול לקטוע את החוויה. אתה צריך להמשיך להיות אקטיבי כדי להישאר. ככל שתעגון עצמך לעולם זה כך הוא יהיה יותר אמיתי וחי מסביבך.

תוכל לשפשף את ידך בכל פעם שאתה מרגיש שאתה חוזר לפיזי וכך תציל את החוויה מלהסתיים.

עשה:

  • תהיה בוטה בכוונה
  • תיגע בסביבה מלפניך
  • תיגע בעצמך בפניך, בידך וכו'
  • חקור הכל

אל תעשה:

  • אל תעמוד מבלי לעשות כלום
  • אל תדאג או תפחד
  • אל תהיה עם ספק
  • אל תחשוב על גופך הפיזי
  • אל תיבהל עם אתה מתחיל לאבד את הראייה והצלילות
זכור: המחשבה והכוונה הם הדרך לשלוט בחוויה בעולם זה.

טכניקה 2 – שיטת PersonalReality

לכתבה באנגלית
אתם בטח שואלים את עצמכם למה לי להקשיב למשהו שרק עכשיו עבר את החוויה הראשונה שלו? אם אני לא אמור להקשיב לאנשים עם המון ניסיון בתחום? ותשובתי היא לא, אתה לא צריך להקשיב לאנשים עם הרבה ניסיון אם לא הצלחת לצאת מגופך בפעם הראשונה. שלא תבין אותי לא נכון, אנשים עם חודשים של ניסיון או שנים של ניסיון הם משאב חשוב וישר. הם עזור לי להבין וללמוד את הדברים הכללים בתחום ועזרו בפרקטיקה. האמת היא שבגלל ניסיונם הרב, הם כבר לא שמים לב לאיך הם עושים את זה. זה נהפך לטבע שני בשבילם כמו לאכול, לצחצח שיניים או נהיגה.

ברצינות, האם אתה חושב ביום-יום על איך אתה נוהג? כמה קל או קשה יהיה לך ללמד משהו לנהוג? יש כל כך הרבה דקויות הקשורות בנהיגה שנהפכו אצלך למשהו לא מודע לאחר שהתרגלת ויהיה קשה לחשוב עליהם במטרה ללמד משהו לנהוג.

זה למה אתה צריך להקשיב לי, או אם יש לך בעיות עם התחום הזה כמו שהיו לי, אז בטח תמשיך לקרא...

אז תן לי לשתף אותך איך הצלחתי

למה זה היה כל כך קשה?

לפני שאספר מה עשיתי כמו שצריך, אספר מה עשיתי לא טוב ומה גרם לכישלונות הרבים.

כשהתוודיתי לראשונה למושג הקרנה אסטרלית, הלכתי לקנות ספר בנושא. נכנסתי לחנות הספרים לאזור ה-New Age (שם נוראי שמכליל כל כך הרבה נושאים) ושם לתת-אזור של AP, והסתכלתי על הספרים השונים: אסטרל דינמיק (של רוברט ברוס), מסעות אסטרלים (ברוס גולדברג), מסעות מחוץ לגוף (רוברט מונרו) וכו' אני בחרתי ספר שפשוט נקרא הקרנה אסטרלית שנכתב ע"י ג'ון מגנוס, רובכם בטח לא שמע עליו, אבל הספר היה מוצלח עבור הפעם הראשונה שלי (האמת בחרתי את הספר לפי הכריכה שלו). הטכניקה שלו הייתה בכלליות על איך להישאר ערני בזמן שהולכים לישון, וכמובן שלא הצלחתי להישאר ער. עקב אי הצלחה, עזבתי את הנושא לתקופה מסוימת.

אחרי תקופה, חזרתי להתעניין בתחום זה וקניתי את 90 יום הדרכה ל-AP של רוברט ברוס ובריאן מרסר, האמת שלא הצלחתי אפילו לעמוד בלוחות הזמנים וזה גרם שוב לאיבוד עניין, אז עברתי לתחומים אחרים כגון תחומי הפילוסופיה והמטה-פיזי. ואז התחלתי לעבוד בחנות New Age, ונתקלתי בספר אסטרל נידמיקס. לא התכוונתי לקנות את הספר, מה שעניין אותי באותה התקופה זה לפתח מיומנות בלהרגיש אנרגיות עדינות, ויברציות של קריסטלים ואבני חן. קריסטלים היו עיקר החנות ולקוחות שאלו אותי כל הזמן איזו אבן מתאימה עבורם. ראיתי את הבוס שלי מחזיק אבן "ומרגיש" מי מהאבנים יש הכי הרבה ויברציות וגם אני רציתי יכולת זו. הומלץ לי לבצע עבודה בתחום זה, כגון טאי-צי או רייקי. עשיתי קצת חיפוש באינטרנט ומצאתי את האתר אסטרל דינמיקס ושם היה אזור "חדש" שאהבתי את מה שראיתי אז קניתי את הספר וקראתי אותו.

התחלתי להתאמן מיד. קראתי, שיננתי ותרגלתי את השיטות של רוברט ברוס כל יום. לאחר מספר שבועות התחלתי לראות תוצאות.

התרגולים שלי היו נראים כך:
נשימות עמוקות (כמה דקות) הרפיה עמוקה נשימות עמוקות גירויי ידיים ורגליים נשימות עמוקות קפיצות אנרגיה רגליים, ידיים וגוף נשימות עמוקות מחזור גוף מלא נשימות עמוקות הכנסות לטרנס (עם הרגשת נפילה) נשימות עמוקות גירוי מרכז אנרגיה נשימות עמוקות התרופפות אנרגיית הגוף מתודת יציאה מהגוף (שיטת החבל)

עשיתי את כל זה על כיסא, זה לא היה כורסא או ספה, היה לו משענת לגב ולראש. והיו לי תוצאות טובות. כמעט בכל פעם הייתה לי הרגשה של יציאה, שכללה דפיקות לב מהירות, עפעפיים רוטטים, נשימה שטחית, אנרגיות בגופי וכו'. אבל אף פעם לא הצלחתי לצאת. הרגשתי סימפטומים של טרנס, כאילו של ציפה והייתי בטוח שגופי האסטרלי מחוץ לגוף ואז הייתי תקוע מה שהוביל גם למתיחות שרירים שהרסו את הטרנס. התעייפתי מלא להצליח והחלטתי להניח לזה כרגע.

לאחר מספר חודשים החלטתי לנסות שוב, קניתי גרסה חדשה של אסטרל-דינמיקס אולי יש חידושים ושיפורים בנושא ובטכניקות. ניסיתי שוב את הטכניקה וקבלתי את אותן התוצאות. מרוב תסכול החלטתי לבצע מין סוג של טקס שיעזור לי ויכווין אותי. זה החזיר אותי לפורום אסטרל פולס ומשם להצלחה.

לפני שאסביר אילו שילובים ביצעתי שגרמו לי להצליח, עליי להסביר אילו דברים היו לא טובים בשיטות הקודמות. האמת לא היה שום דבר רע בשיטות של רוברט ברוס, היה פשוט משהו חסר. מה שהיה חסר זה התיאור של המצב הנפשי שהייתי צריך כדי לצאת. רוברט כן מסביר זאת בשיטות שלו אבל הוא מסביר יחד עם זאת עוד המון נתונים ומידע שהסיח אותי מהדבר הכי חשוב. בשביל משהו חדש בתחום, עוד לא גיליתי את הדקויות הקשורות ל-AP. הבעיה שלי הייתה שהייתי משקיע יותר מידי מאמץ על ביצוע השיטה ופחות משקיע על השגת המצב הנפשי שהיה דרוש כדי לחוות החוויה. אני מרגיש שרוברט ברוס השאיר את הפרט הזה מחוץ לספריו ולשיטותיו. לדעתי זה נרגם בגלל שאנשים מנוסים שכחו את הדקויות החשובות וחיוניות למתחילים בגלל שזה טבע שני עבורם. אני מתאר לעצמי שאם אתה עושה את הקורס און-ליין שלו שמשתמש גם בספר מסעות מחוץ לגוף, Hemi-Sync אז רוברט ברוס והמתרגלים שלו בטח מדברים על הנושא הזה ואת חשיבותו.

אז מה לבסוף עשיתי טוב?

כשנכנסתי לפורום של אסטרל פולס, גיליתי את השיטה של פרנק. מה שעניין אותי זו לא השיטה עצמה אלא הדרך שבה פרנק היה מצליח על ידי כך שהיה שם לב בעוד שאני כל השנים ניסיתי טכניקות, עבודה על אנרגיה ותרגול ללא הצלחה. וזה גרם לי לחשוב שיש פה משהו אחר שאני מפספס, משהו שלא היה באסטרל דינמיקס. הייתי עובד עצות והחלטתי לעבור שוב על כל הספרים והסופרים שלא קראתי עדיין. הגעתי לספר של רוברט פטרסון ואז נזכרתי שכן קראתי אותו או חלק ממנו בעבר אבל אז החלק שבו התרכזתי היו השיטות ולא ההתכוננות הנפשית. כאשר קראתי את הפרק הספציפי הכל התחבר במקום.

כל השנים האלה שקראתי על הקרנה אסטרלית רק לאחרונה התחיל להתגבש. הגעתי לאותה מסקנה כמו של פרנק, שלקחתי את השיטות של רוברט פשוטו כמשמעו. חשבתי שאני צריך לעשות את מה שאני עושה כי יש לי גוף אסטרלי ואני ממש צריך להיפרד ממנו – פשוטו כמשמעו, אני לא אומר שאין לנו גופי אנרגיה אחרים, אני אומר שכל גוף אנרגיה שיש לנו הוא לא כאן בפיזי. אני חושב שכאשר אנו מבצעים הקרנה המודעות שלנו אינה משוכפלת מגופנו לממד אחר לטובת החוויה, אלא המודעות שלנו זזה "לגוף עדין אחר" שכבר קיים ברמות אנרגיה אחרות מהפיזי. אני גם לא חושב שאנו מאוכלסים בגופנו הפיזי, אנו פשוט בפוקוס כאן, על הפיזי, אנו חיים בו זמנית בכמה רמות\תדרי אנרגיה שונים. לדעתי הגוף הפיזי הוא רק מעביר את התחושות פיזיות לתודעה שלנו שקיימת במקום אחר, הקרנה אסטרלית היא פחות משינוי לתדרים אחרים אלא יותר משינוי מקור הקלט של המודעות.

אז למה זה חשוב? כי זה אומר שהטריק הוא לא לשנות\לכוון את המודעות לעולם האסטרלי, למרות "שהפיזיקה" מאחורי התהליך אכן עשויה להיות מה שרוברט ברוס מתאר, וזה פשוט מטעה. מה שחשוב הוא להיות מסוגל לנתק את הקלט של המידע החושי מהפיזי לאסטרלי, אז איך עושים זאת?

בעיקר על ידי ניתוק

הנה שיטה פשוטה ונחמדה שגרמה לי לצאת

הדבר הראשון שעלייך לעשות זה לשכוח כל טכניקה שלמדת עד עכשיו. הן לא תעזורנה לך בשלב זה.

המתן עד אשר תהיה עייף. אני מנסה בבוקר אחרי שאני קם, או בצהריים או לפנות ערב, כשארגיש מספיק עייף לנמנום.

שכב במקום כלשהו שתוכל לשון (אני יודע שזה ממש הפוך ממה שלמדת עד כה)

סגור את עיניך והרגע כאילו אתה הולך להירדם.

באותו זמן, התחל לשמוע את הזמזום באזנך. גם אם בהתחלה אתה לא שומע אותו, המשך לנסות עד אשר תשמע. אם תרצה להיות עם אזניות שמנטרלות רעשים מבחוץ זה בסדר. תהיה אתה והצליל הפנימי שבאוזניך.

תתחיל בשלב מסוים להרגיש תחושות טרנס, ברגע שתתחיל תוסיף נקודה ותתרכז בה. בשלב זה, התמקד בעלתה שמאחורי עיניך או בנקודת העין השלישית. בכל מקרה התמקד כעת בצליל שבתוך אוזניך ובעלתה ממולך.

הנה הדבר החשוב מכולם: אל תתייחס לזה כאילו זו שיטה, פשוט תתנהג כאילו אתה הולך לישון ותתמקד בצליל שבאוזניך ובעלתה מולך. יש סיכוי שאפילו תירדם קצת וזה בסדר כי ברגע שתתעורר אתה תהיה במצב של ניתוק מגופך.

לי זה לוקח בן שעה לשעה וחצי, בגלל שאני נרדם כמה פעמים, וגם בגלל שאתה נמצא בתהליך אתה מאבד את תחושת הזמן. אני מרגיש כאילו עברו רק 10 דקות.

הצלחתי לצאת מגופי בפעם הראשונה עם שיטה זו ומאז אני משתמש בה ומצליח פעמיים כל יום.

מה שאתה רוצה זה להיות כאילו חסר עניין. אתה רוצה להיות פתוח, כאילו לא אכפת לך אם אתה תצליח או לא. זה הרצון העז שלך בלהצליח בהקרנה וזה מה שגורם לך לא להצליח לנתק את הקלט של המידע החושי מהפיזי. כשתצליח בפעם הראשונה, הפעמים הבאות יהיו קלות